דבר ראש המכללה
שלום רב,
הפועל "חינוך" מוזכר בתורה לגבי כלים ועצמים: "חנוכת המזבח" (במדבר ז', י') "חנוכת הבית" (תהילים ל', א') "חנוכת חומות ירושלים" (נחמיה י"ב, כ"ז). רק בספר משלי מופיע הביטוי "חינוך"בנוגע לאדם: "חנוך לנער עפ"י דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו').
העובדה שבתורה אין הביטוי "חינוך" מוזכר לגבי אדם אינה מקרית, שכן מן התורה אין מצווה לחנך.
מצוות החינוך היא תקנת חכמים (מסכת יומא פ"ב, ע"א). מן התורה יש רק מצווה ללמד: "ושננתם לבניך ודברת בם" (דברים ו', ז'). גם מצוות סיפור יציאת מצרים הינה חובת לימוד ולא חינוך.
מהו, אם כן, חינוך?
על הפסוק "וירק את חניכיו" מסביר רש"י שהמילה "חינוך" פירושה: הכנת האדם, או הכלי למה שהוא עתיד להיות. "חנוכת הבית" נערכת כאשר מתחילים להשתמש בבית כבית. גם לחנך אדם, פירושו להתחיל להשתמש באדם כאדם, להביא את הילד להתכונן בהווה לקראת חייו בעתיד.
החינוך הוא מאבק גבורה, איפוק וויתור על דברים קרים והכרעות בין מותר ואסור.
תפקידנו הוא להקנות כלים כדי להכשיר את התלמיד לאותה התמודדות שבבוא העת יעמוד בה. אם יש לאדם נקודת משען, בסיס של אמונה, הוא יכול לשאת משא כבד של קשיים, אך ללא הכשרה מתאימה הוא ייכשל.
על הפסוק: "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט) מסביר הרש"ר הירש כי: "מיטב הכוחות והמיצים של העץ משתחררים בפריו כנבט עצמאי, וכך מיטב הכוחות של האב והאם מתחברים כדי להוליד בר אנוש עצמאי".
אם הורים רוצים "להתרבות" בבניהם עליהם לעצב ולחנך את בניהם ת ומוסרית.מבחינה רוחן אנו רואים עצמנו כשותפים במשימה לאומית זו כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את צלם האלוקים שבתלמידינו. מהלך התפתחותי שישנה את יחסי הכוחות שבנפש מתוך הכוחות הגנוזים בנפש עצמה.
לא בכדי נקרא המוסד החינוכי הראשון שבו פוגש הילד: "גן ילדים". כשם שבגן יש צמחים שונים בעלי פריחה שונה, כך גם ילדינו שונים זה מזה.כל צמח וצמח דורש טיפול מיוחד שאינו דומה בהכרח לצמח שלידו. יש הדורש אור רב לצידו של האחר המעדיף אור חלקי, יש הדורש לחות רבה לצידו של הדורש לחות חלקית, יש הדורש חום ויש המעדיף את הצינה.
אף אנו המורים והגננות חייבים להפנות תשומת לב אישית לכל ילד וילד, לראות את המיוחד שבכל אחד מהם בצד המשותף ולמצוא את הדרך לליבו. ר' נחמן מברסלב היודע את הניגון של כל פרט, כאותו רועה בדבריו של המיוחד לכל עשב ועשב שיש לו שירה מיוחדת משלו, ורק משירתם המשותפת נעשה ניגונו של הרועה הנמשך אחר כך בניגונו של הלב ובקדושתה של ארץ ישראל.
סוד מקצוענו הוא האמון והקשר שאנו יוצרים בינינו לבין תלמידינו. אנו חייבים לנקוט, כדברי הרב קוק זצ"ל, בכל האמצעים האפשריים לנטוע בילד הרגלים, איש לאיש וממצב למצב.
החינוך אינו הטפת דברים חיצונית, אלא הזרמה של חיים בדרך של "חימום", כתנור – שמתוך שהוא לוהט בעצמו בפנים, הריהו מקרין חום על סביבתו, כך המחנך האמיתי, מתוך שהוא "חם" ומלא חיים בפנימיותו, הוא מסוגל להדביק ול"חמם" את חניכיו בחיוניותו.
הבוחרים לעסוק בחינוך, בחירתם היא בנייתו של עולם ערכי.
בנימין בהגון
ראש המכללה
