סיור ראשון, מדרשת נועם-אביב התשפ"ה
ברור לנו – לעוטף.
מלחמה שלמה עברנו יחד.
דמעות וים של כאב יחד עם רגעים של עוצמה אדירה.
עם שנולד מחדש.
מלחמת התקומה.
יצאנו לראות, לחוות, להרגיש מקרוב,
שדרות ותחנת המשטרה – גווילים נשרפים ואותיות פורחות באוויר בתמונה מופלאה;
יער רעים – 'הנובה' במעגל של שיתוף, בסיפורי גבורה, בדמעות שיורדות, בשירה, בתפילה;
סיפור של נס – בקיבוץ סעד, בשיחה עם הרב סט, רב הקיבוץ, ובשיח על אחוה וערבות, ויניקת כוחות במיוחד כעת מתוך לימוד התורה;
חניון תקומה ורכבים שרופים ובתוכם סיפורים של גבורת אמהות ואמונה גדולה;
וסיום במבט אל האופק במצפור התצפיתניות, אל מול הדגל המתנופף אל על של נתיב העשרה.
"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא".
תודה!
למכללת תלפיות – הבית החם והעוטף של המדרשה, לשמעיה ברקוביץ המדריך על ההדרכה הרגישה, המרשימה והכ"כ קשובה; לצוות המדרשה על התכנון, הביצוע וההובלה, ובעיקר לחבורה המופלאה של בנות
